ילדים
מחלת גושה תוקפת את הגוף בדרכים רבות, כתוצאה מהצטברות תאי גושה באיברים שונים, במיוחד בכבד, בטחול ובמח העצם.
תסמיני המחלה הקשורים לעצמות יכולים להיות מכאיבים ומחלישים במיוחד ולפגוע בתנועתיות הילד.
לילדים עם גושה עלול להיות עיכוב בגדילה. קיימת נטייה אצל הורים ומורים להתייחס לילדים עם מחלת גושה כאל ילדים קטנים, מכיוון שבשל העיכוב הפוטנציאלי שלהם בגדילה, הם נראים צעירים יותר ביחס לבני כיתתם. הם עלולים להיות בעלי גודל ומשקל נמוכים לגילם וייתכן גם שההתפתחות המינית שלהם תתעכב.
1 . כבד ו/או טחול מוגדלים
לילדים עם מחלת גושה ייתכן שתהיה בטן בולטת, עקב הגדלת הכבד ו/או הטחול לממדים בלתי רגילים. הגדלה של הכבד היא בדרך כלל הממצא הראשוני השכיח ביותר והוא הראשון, שניתן לזהות כבר מגיל 6 חודשים. הטחול עלול להיות כה מוגדל, עד כי הילד עלול לסגל לעצמו יציבה עם שקע בגב, כדי לתמוך במשקל של הבטן המוגדלת.
דימוי הגוף יכול להיות אתגר קשה לילדים עם טחול ו/או כבד מוגדלים. ילדים אלה עלולים להוות מטרה להצקות וללעג, היות שהם נראים שמנים, בעלי בטן הריונית, קטני קומה או פשוט "שונים".
לכבד ו/או טחול מוגדלים עלולות להיות השפעות רבות אחרות על ילדים, כמו דיכוי תיאבון ובעיות הקשורות לדם. דיכוי התיאבון נגרם על ידי איברים מוגדלים הלוחצים על הקיבה ויוצרים תחושת מלאות.
2 . ספירת טסיות דם נמוכה
טסיות הדם הן תאי הדם האחראים לקרישת הדם; הן נוצרות במח העצם ולאחר מכן משוחררות לדם. הצטברות תאי גושה במח העצם עלולה לגרום להיווצרות טסיות דם בכמות קטנה יותר. בנוסף, טחול מוגדל ופעיל יתר על המידה עלול לפרק תאי דם במהירות הגדולה ממהירות היווצרותם, ובכך גם לגרום לספירה כוללת נמוכה יותר של טסיות דם. כתוצאה מכך, הדם של מטופלי גושה עלול שלא להיקרש היטב, עלולות להיווצר בגופם חבורות רבות מהרגיל והם עלולים לסבול מדימום יתר, למשל דימומים מהאף ומהחניכיים.
3 . ספירת תאי דם אדומים נמוכה (אנמיה)
תאי הדם האדומים אחראים לנשיאת החמצן לכל התאים בגוף. הטחול אחראי לפירוק תאים אלה, אך כאשר הוא מוגדל, הוא עלול להיות פעיל יתר על המידה ולפרק תאי דם במהירות הגדולה ממהירות היווצרותם. המחסור בתאי דם אדומים נקרא אנמיה. האנמיה גורמת לאנשים להרגיש עייפים, מכיוון שהגוף אינו מקבל חמצן בכמות מספקת. האנמיה אחראית לעתים תכופות לעייפות ולסיבולת נמוכה בקרב מטופלי גושה, אך תסמינים אלה עלולים להיות גם תוצאה של קצב חילוף חומרים גבוה מהרגיל, שקיים אצל ילדים רבים הסובלים ממחלת גושה. לחלק מהילדים לא יהיה די כוח וסיבולת לשחק עם ילדים אחרים. ייתכן שיהיה להם קשה להישאר ערניים בכיתה או להתרכז בשיעורי הבית. ילדים אף עלולים להרגיש עייפים אחרי שישנו כל הלילה. ייתכן שלילד עם מחלת גושה יידרש מאמץ רב יותר לביצוע פעילויות רגילות. אולם, רוב הילדים מוצאים שהם יכולים לעסוק בפעילויותיהם הרגילות אם הם מקפידים לשמור על קצב פעילות מתאים ואם הם מתכננים בהתאם פעילויות אלה עם בני משפחה, חברים, מורים ואחרים המעורבים בטיפול שלהם.
4 . ספירת תאי דם לבנים נמוכה
תאי הדם הלבנים אחראים למאבק בזיהומים כגון, זיהום הנגרם ע"י חיידקים או וירוסים. כמו יתר תאי הדם, תאי הדם הלבנים נוצרים במח העצם ומשם יוצאים אל זרם הדם, נוזל הלימפה והאברים השונים של מערכת הלימפה ביניהם הטחול. במחלת גושה ניכרת לעיתים ירידה בספירת תאי הדם הלבנים. ירידה זו עשויה לנבוע הן מהפרת שיווי המשקל במח העצם והן כתוצאה מן ההגדלה בנפח הטחול המאפשרת ליותר תאי דם לבנים להשתכן בטחול. המחסור בתאי דם לבנים עקב כך מקשה על הגוף להדוף את הזיהום, ולכן ילדים עם מחלת גושה עלולים להיות חולים לעתים קרובות יותר מבני גילם.
5. משברי עצמות (Bone Crisis)
חולי גושה עלולים לחוש כאב עז בעצמות הנקרא "משבר עצמות". משברי עצמות נגרמים כתוצאה מזרימת דם בלתי מספקת לעצם, עקב הפרעה של תאי גושה וכתוצאה משחרור מקומי של גורמים כימיים. הכאב הוא כאב חזק, המלווה לעתים בחום והוא יכול להימשך ממספר שעות עד מספר ימים או אף שבועות; במהלך תקופת הכאב המטופלים בדרך כלל רתוקים למיטה ולעיתים יש צורך באשפוז.
6 . מוות של רקמת עצם (אוטם העצם)
ככל שמצטברים תאי גושה רבים יותר במוח העצם, הם יכולים להגביל את זרימת הדם הרגילה - לעתים עד כדי כך, שרקמת העצם מתה. הרס העצם גורם לכאב עז ויכול לגרום לשברים ולקריסת המפרקים. תסמיני השלד של מחלת העצם יכולים להתרחש בקרב ילדים אף מגיל שנתיים.
7 . הידלדלות העצם
מחלת גושה גורמת לצמצום המסה והצפיפות של רקמת העצם ובכך היא גורמת לה להידלדל ולהיחלש. לפיכך, תהיה העצם רגישה יותר לשברים. תסמיני שלד של סיבוכי עצם יכולים להתרחש בקרב ילדים אף מגיל שנתיים.
8 . שבר פתולוגי
שברים פתולוגיים הם שברים בעצמות נמעורבות במחלה. הם נגרמים כתוצאה מהפעלת כוח על העצם, אשר באופן נורמלי לא היה גורם לשבר בעצם בריאה. הצטברות תאי גושה במח העצם יכולה להחליש את העצמות בדרכים שונות ולהביא לנטיה לשברים מסוג זה אף עקב פעיולת רגילה.
9 . פגיעה בעצם הירך
מחלת גושה גורמת לאי תקינות בדרך שבה העצמות מתפתחות או נבנות מחדש וכך מתקבלים מבני עצם חריגים. הפגם השכיח ביותר בקרב חולי גושה הוא פגם בעצם הירך או בעצם השוקה. פגם זה נקרא באנגלית Erlenmeyer Flask Deformity צורה רחבה ושטוחה במקום צורה מעוגלת רגילה.
חזור