בחר סעיף באתר:

• מטופלים
• אנשי מקצוע מתחום הבריאות

ניהול תסמינים

קיימים מגוון טיפולים וסוגי תמיכה, שנועדו לעזור בניהול התסמינים השונים של מחלת גושה. הטיפול ישתנה בהתאם לתסמינים של המטופל. להלן כמה מהשיטות הנפוצות ביותר לניהול תסמיני מחלת גושה.

כאבי שלד ומפרקים

חולי גושה עלולים לחוש כאב עצמות חמור הנקרא "משבר עצמות". מקובל לחשוב כי משבר העצמות נגרם כתוצאה מזרימת דם בלתי מספקת לעצם עקב הפרעה של תאי גושה. ניתן להשתמש במשככי כאבים כדי לשלוט בכאבי העצם האקוטיים והכרוניים. כאשר אוטם העצם בעיצומו, משככי כאבים רגילים אינם מספיקים כדי לשלוט בכאב וייתכן שיידרשו משככי כאב חזקים מאוד (אופיואיטים) לפרק זמן קצר. ייתכן שתידרש מנוחה כללית ו/או אשפוז. פתולוגיית עצם ממושכת מאוד מובילה בדרך כלל גם להרס הפרקים, מה שעלול לגרום לכאב כרוני. בנוסף למשככי כאבים, ייתכן שתידרש התערבות אורתופדית כדי לשלוט בכאבי המפרקים. הליכים אלה כוללים טכניקות כירורגיות אורתופדיות להקלת הלחץ מאזורי עצם פגועים ו/או התקנת תותבות, כמו החלפת מפרק הירך, במפרקים שנהרסו בתהליך המחלה. ייתכן שחולי גושה יצטרכו להיעזר במקל הליכה או בכיסא גלגלים או לעבור תרגילי פיזיותרפיה כדי לסייע בתנועתיותם.

אוסטאופניה (מסת עצם נמוכה)

קיימות תרופות מסוימות המשמשות לטיפול באוסטאופניה והן עשויות להגביר את צפיפות העצם.

סיבוכים המטולוגיים

בעבר, מטופלי גושה עם ספירות תאי דם אדומים נמוכות ביותר, מיעוט טסיות דם ו/או פעילות יתר של הטחול היו מועמדים לעתים קרובות לכריתת הטחול. היום, לעומת זאת, לא מומלץ לבצע כריתת טחול. כריתת הטחול מגבירה את הרגישות לזיהומים חיידקיים חמורים ועלולה לגרום לתסמיני כבד ושלד מוגברים אצל מטופלים עם מחלת גושה. כאשר נשקלת כריתת טחול, היא נדחית עד כמה שניתן ונראה שכריתה חלקית של הטחול (אשר עלולה להיות קשה יותר לביצוע) תהיה מומלצת על פני כריתת טחול מלאה. חשוב לציין שברוב המוחלט של המקרים טיפול במינון מתאים של האנזים החליפי של חברת ג'נזיים פותר את מרבית הסיבוכים ההמטולוגים.

חוסרים תזונתיים

ניתן להמליץ על תוספי מינרלים או ויטמינים להשלמת חוסרים תזונתיים שפוגעים בחולי גושה, כמו אנמיה או מחסור בויטמין B12.

• שלח עמוד זה בדוא"ל